התוכניות הלימודיות - שאלות ותשובות

מה רוצים ללמוד?

  • מתמטיקה
    • חומר מעבר לנלמד בבית הספר
      בכל מקרה, מומלץ להתחיל מהמבחן הכללי המותאם לגיל. במידה והרמה של התלמיד יכולה להספיק כדי ללמוד בתוכנית הקדם אקדמית או בתוכנית האולימפית, אנחנו נבין את זה במהלך תהליך המיון וניתן הכוונה בהתאם.
    • חומר בית ספרי -> הכיתה המתמטית הארצית. שימו לב, התוכנית מיועדת לתלמידי כיתות ג-ד בלבד, והלימודים מתקיימים אך ורק בבקרים. רישום למבחן כניסה, שיתקיים ב-23.09 בשעה 10:00.
  • מדעי המחשב -> התוכנית האולימפית במדעי המחשב. לתחילת תהליך המיון, צרו קשר עם מנהל התוכנית: scipio@israelmath.com

לאור משבר הקורונה, כל הפעילות בשנה"ל תשפ"ב תתבצע אונליין. במידה ובעיית הקורונה תיפתר, יתכן שבהמשך שנת הלימודים נשקול פעילויות פרונטליות אלה או אחרות, אבל אנחנו לא מתחייבים לכך ולא ממליצים לבנות על זה.

קבוצות אונליין לא יושפעו מכך וימשיכו ללמוד במתכונת הרגילה. תלמידים שירצו לעבור לקבוצות פרונטליות, יוכלו לעשות זאת (אם תהיה קבוצה פרונטלית באזור שלהם בארץ).

צוות שמלמד בקורסי אונליין שלנו, מנוסה מספיק כדי להעביר שיעורים וירטואליים באופן מוצלח. אנחנו מלמדים אונליין מרגע הקמת הארגון בשנת 2017, עבדנו במערכות שונות (zoom, google hangouts, webex ועוד). לחלק מהצוות יש גם ניסיון בתחום עוד מלפני (שיעורים וירטואליים לתלמידי נבחרות ישראל ואוקראינה במתמטיקה). שיטת ההוראה אונליין מוכיחה את עצמה כיעילה ביותר. ישנם תלמידים רבים שלמדו ב-"מתמטיקאי הצעיר" אך ורק אונליין, והגיעו להישגים חסרי תקדים לגילם.

בנוגע תקשורת עם התלמידים, אנחנו משתמשים במספר ערוצי תקשורת בנוסף למיקרופון: מצלמה, צ'אט התכתבות, ווטס אפ. זה מאפשר לכל התלמיד להיות "מחובר" באופן שוטף. יתר על כך, שילוב כל הערוצים האלה מאפשר להכניס רכיב משמעותי של פרסונליזציה לתהליך הלימודי והופך אותו לחצי-אינדיווידואלי. כמובן, כל זה דורש גם מוטיבציה ושיתוף פעולה מצד התלמיד.

לגבי המשמעת, בגלל רמת הקושי הגבוהה של הקורסים, יש גם דרישה גבוהה יותר של משמעת. תלמידים שלא עומדים בדרישות אלה, מורחקים הלימודים. זה מאפשר עבודה משמעתית יותר יעילה.

הקורסים שלנו נועדו לספק מענה לילדים עם יכולת מתמטית גבוהה במיוחד. באוכלוסייה זאת יש שונות גדולה מאוד בין התלמידים מבחינת ידע\חשיבה מתמטית. לכן, הכיתה כבר לא תמיד קובעת, והמיון צריך להיות אינדיווידואלי יותר. 

תהליך המיון עובד כך. בהתחלה כל תלמיד מבצע שאלון המותאם לגיל. תלמידים שעוברים שלב מיון זה בהצלחה, מוזמנים לראיון בעל פה, במהלכו נקבעת הרמה המדויקת של התלמיד, ובהתאם, השיבוץ. רוב המועמדים משובצים לקורסי שנה א' של תוכנית המתמטיקאי הצעיר, וחלק קטן – לקורסים מתקדמים יותר במסגרת התוכנית. אם אנחנו רואים רמה גבוהה יוצאת דופן, אנחנו מזמנים את התלמיד למיונים לתוכניות המתקדמות: האולימפית והקדם אקדמית.

בקורסי שנה א' של תוכנית המתמטיקאי הצעיר עדיין יש אחידות מסוימת מבחינת הגילאים, אבל בקבוצות מתקדמות יותר הפיזור גדל משמעותית. יש קבוצות מהן תלמידי כיתה ד' לומדים יחד עם תלמידי כיתה ז' – פשוט כי תלמידים אלה של כיתה ד' צריכים רמה של אימון אולימפיאדות לכיתה ז'…

בתרגול אנחנו פותרים שאלות נוספות בנושאים שלמדנו בקורס. מומלץ מאוד להשתתף בתרגול במקביל לקורס התואם, הניסיון מראה שלימודים פעמיים בשבוע מקדמים את התלמיד משמעותית יותר מאשר לימודים פעם אחת בשבוע. 

כדי לעודד את ההורים לשלוח את התלמידים לתרגול במקביל לקורס, אנחנו עושים 50% הנחה על התרגול במקרה זה.

כמו כן, ניתן להירשם לתרגול גם אחרי שלקחתם את הקורס התואם (למשל, בשנת הלימודים הבאה). 

דבר ראשון, המטרה העיקרית של מבחני כניסה היא שכל תלמיד יוכל להשתתף אך ורק בקורסים שמתאימים לרמתו (כולל המקרה שאין קורסים ברמה המתאימה לו). אם התלמיד יתקבל לקורס ברמה גבוהה מדי, הוא עלול לחוות תסכול רב מרמת הקושי הגבוהה ואף לאבד כל מוטיבציה ללמוד מתמטיקה בהמשך. זו, כמובן, לא המטרה שלנו, וגם לא שלכם כהורים. לכן, כדאי גם לכם לדאוג שהרמה שהילד יראה בתהליך המיון, תשקף את הרמה שלו.

דבר נוסף, ברוב המקרים שהילדים מרמים במבחני כניסה, קל מאוד לעלות על זה. יש חוסר התאמה בין העבודה שהוא מגיש לבין הביצועים שלו בראיון בעל פה שבא אחרי זה, ואם הוא אפילו יצליח לרמות בראיון – נוכל לעלות על זה מיד כשהוא יתחיל להשתתף בשיעורים. 

יתר על כך, צוות "המתמטיקאי הצעיר" פעיל גם במסגרות הצטיינות נוספות, לגילאים גבוהים יותר, למשל, אולימפיאדות מתמטיות. זה אומר  שאם הילד ימשיך לעסוק במתמטיקה, בסיכוי גדול הוא יפגוש אותנו גם בעתיד. ואם אנחנו נדע שבעבר הוא רימה במבחן כניסה, כנראה זה יהיה לא מאוד נעים גם כן. 

שאלות במבחן הכללי משתמשות אך ורק בחומר הנלמד בבית הספר (פרט למבחני כניסה לכיתות א', בהם הדרישה לידע היא ברמה של כיתה ב' בערך). אבל הן יותר קשות מהשאלות הבית ספריות הסטנדרטיות.

שאלונים של התוכניות המתקדמות מורכבים משאלות קשות במיוחד בנושאים: אלגברה, גיאומטריה, תורת המספרים, קומבינטוריקה, לוגיקה. 

אנחנו לא מצפים מכל המועמדים שיפתרו את כל השאלות במבחני כניסה. סף המינימום הוא פחות מ-100%. מומלץ גם להתייחס לזה יותר כאל אוליפמיאדה, מאשר כאל מבחן: אי אשפר לקבל "נכשל", כל דבר שאתם פותרים הוא לזכותכם, ומטרתכם לצבור כמה שיותר נקודות. 

כמו כן, לא צפוי ש-100% מהמועמדים בכלל יעברו את המבחן. אפשר להיות תלמיד די טוב בבית ספר, ולא לעבור את המבחן.

המבחן הכללי מהווה רק שלב ראשוני בתהליך המיון. תלמידים שיעברו את המבחן, יוזמנו לראיון בעל פה, במהלכו יוכלו לפתור שאלות משמעותית יותר קשות. במידה והרמה של התלמיד גבוהה במיוחד, נוכל להציע לו להיבחן לתוכניות המתקדמות: התוכנית האולימפית והתוכנית האקדמית. 

במקרים רבים, לימודים בתכנית המתמטיקאי הצעיר זה אכן הדבר (הלימודי) הקשה ביותר שילד עשה עד אז. אבל, בקורסי שנה א' אנחנו מתחילים שנת הלימודים ממספר נושאים קצת יותר קלים, כדי להפוך את הכניסה למסגרת ל-"רכה" ככל האפשר. גם עומס שיעורי הבית הוא לא באמת כזה גבוה: בשנה א' זה בדרך כלל זה סך הכל לנסות לפתור בבית 2-3 חידות ואולי להציג פתרונות בתחילת השיעור הבא.

יחד עם זאת, עדיין על התלמידים לעמוד בכל הדרישות הלימודיות. מי שלא רואים את זה כמקובל עליהם – אנחנו מבינים את הצורך בחוג מתמטי לא קשה ולא מחייב, אולי אפילו חוג מתמטיקה בסגנון מדע פופולרי, לדברים כאלה בהחלט יש זכות קיום, אבל בשלב הנוכחי אנחנו לא ממשים את זה. במקרים כאלה מומלץ לחפש תכניות פחות דורשניות.

במקרים כאלה אנחנו ממליצים לנסות להתקבל לנבחרת ישראל במתמטיקה או להתחיל לימודים באוניברסיטה לתואר בתור סטודנט במעמד מיוחד. כולנו פועלים בתחום זה, רובנו אפילו בתוכנות אלה עצמם. נשמח לתת יעוץ והכוונה ללא תשלום בנושא.

בהחלט. המיון  מתבצע אך ורק לפי המבחנים שלנו ולא מושפע ואבחונים נוספים כלשהם שהתלמיד עשה או לא עשה.

תלמידי התוכנית האולימפית, צפוי מהם להשתתף באולימפיאדות מתמטיות ארציות לחט"ב ולתיכון. במידה ויש למישהו בעיה רצינית עם זה, אבל הוא כן רוצה ללמוד מתמטיקה "של אולימפיאדות", הבעיה פתירה, בתיאום עם הנהלת התוכנית.

תלמידי תוכניות אחרות לא נדרשים להשתתף באולימפיאדות כלל, למרות שזה כמובן רצוי מאוד. [אולימפיאדה, בשל האופי החגיגי שלה, האווירה היחודית והשאלות היפות שנבחרו בקפידה, מהווה אירוע משמעותי מאוד בחיי התלמיד, תורמת התלהבות מהתחום, שכל-כך נחוצה לצורך בניית המוטיבציה הנדרשת. אנשים זוכרים את האולימפיאדות למשך שנים רבות, והחברויות שנוצרות בהן נמשכות הרבה פעמים לכל החיים. הפחד מהאופי "התחרותי" של אולימפיאדות אינו מוצדק ומבוסס על חוסר הכרות עם התחום. השגש העיקרי באולימפיאדות הוא על היופי של השאלות המתמטיות ועל הקטע החברת, ולא על התחרות עצמה.]